מחסור בברזל הינו מצב בו כמות הברזל הזמינה לגוף אינה מספיקה לתפקוד אופטימאלי. 10% מהנשים בשנות הפוריות שלהן בארה"ב סובלות ממחסור בברזל. ומחסור זה הוא השורש ל50% ממקרי האנמיה בעולם. בכך שהיא מובילה לירידה בכמות ההמוגלובין בדם, אותו חלבון שנושא את החמצן מהריאות לתאי הגוף.
ניתן לאבחן מצב זה בבדיקת דם פשוטה, ולרוב כאשר מזוהה רמת המוגלובין נמוכה (Hb) ישנו חשד לרמות ברזל נמוכות, אך מצב זה הוא כבר שלב מתקדם בחסר הברזל, ומוטב לא להגיע אליו.
מחסור בברזל עלול לנבוע בין היתר מתזונה ענייה בברזל, דימום, צורך מוגבר בברזל כמו אצל תינוקות ונשים מניקות, או בעיות ספיגה של ברזל. אצל נשים, הסובלות העיקריות ממצב זה, הדימום במחזור החודשי הוא גורם שכיח למחסור זה, וזאת לצד למצבי חוסר חמורים יותר עקב דימום במהלך ולאחר הלידה. (אצל גברים מדובר בעיקר בדימום במערכת העיכול).
מצב זה מוביל לרוב לסימפטומים הכוללים חולשה, חיוורון, ציפורניים שבירות וחלשות, נשירות שיער, סחרחורות בקימה מישיבה\שכיבה, ועייפות כללית.
הטיפולים הקונבנציונאליים באנמיה של חוסר ברזל כוללים בעיקר תוספי תזונה עם ברזל או החדרת ברזל בעירוי.
תופעות הלוואי של טיפולים אלו נפוצות מאוד (1 מ-5) וכוללות, בין היתר, אי-נוחות או כאבי בטן, בחילות והקאות.